ליקויי בניה - רטיבות בגגות שטוחים

ליקויי בניה - רטיבות בגגות שטוחים

• א. כל מקום שיכולה להיות בו אפשרות לחדירת רטיבות – הרטיבות אכן תופיע (במוקדם או במאוחר).
• ב. המים הם בעלי רצון עצמאי – אם לא נדע לכוון אותם על פי רצוננו, הם יופיעו במקומות הבלתי צפויים ובמועדים הכי פחות רצויים.
• ג. כתם רטיבות במקום סתמי, במרכז תקרה, איננו מעיד בהכרח על ליקוי בניה או פגם בשכבת האיטום שמעל כתם זה. תיתכן אפשרות כי מוקד החדירה נמצא אף במרחק של מספר מטרים מתחום כתם הרטיבות.
• ד. גם לאחר הסקת מסקנות לענין מוקד חדירת הרטיבות או ליקוי בנייה כלשהו, אין להמנע מבדיקה אמיתות המסקנות הנ"ל. יש להתייחס לכל מסקנה כזו כאל אפשרות סבירה בלבד, ולא כאל קביעה סופית.

ליקויי בניה - בדיקת קירות ומעקות הקפיים

• א. תקנות התכנון והבניה קובעות: "קיר הנמשך ועולה מעל פני הגג יכוסה בנדבך ראש, שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג. עוד קובעות תקנות אלה כי ... "נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן, אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר".
  
  "נדבך ראש" המקובל והרצוי בארץ, עשוי יציקת מוזאיקה. סף מוזאיקה כזה בולט מעבר לדופן הקיר (מעקל) בשעור כ- 5 ס"מ, ובתחתיתו מצוי חריץ (אף מים), שמטרתו למנוע ממים לזרום אל אזור החיבורים של הקיר ושל המוזאיקה. יש להקפיד כי החריץ יהיה נקי משאריות טיח וטיט.
  
  משום מה, מצויים בארץ בעלי מקצוע המבצעים "אף מים" רק בצד החיצוני של המבנה, למרות שגם צידו השני של המעקה, זה שפונה אל כוון מרפסת הגג, הינו חיצוני ורגיש למים ועלול להוות ליקויי בניה.
  
  המעקות בהם הפנים העליונים מכוסים בטיח מוחלק או אף ביציקת בטון, קיימת אפשרות של ספיגת מים דרך הפנים העליונים. משטחים מחוספסים וסדקים נימיים רק מגבירים את שעור ספיגת הרטיבות מכוון זה.
   
• • ב. הקשר בין טיח חוץ של בנין וליקויי בניה:
  
  לטיח חוץ של בנין יש שני תפקידים עיקריים:
  היבט אחד של ליקויי בניה מניעת חדירת רטיבות לדירה והיבט שני של גימור נאות לחזיתות הבנין.
  
  טיח חוץ רגיל מורכב מ-3 שכבות עיקריות:
  
  • שכבת הרבצה
  • שכבת טיח מיישר
  • שכבת גימור
  שכבת ההרבצה הינה זו שמיועדת לאיטום קירות בפני חדירת רטיבות. זוהי שכבה דקה, המורכבת ממלט צפוף ועשיר בצמנט. במרבית המבנים בהם הוזנח הטיפול בשכבה זו, התגלו במשך הזמן תופעות של חדירת רטיבות. כאשר מתגלות תופעות חדירת רטיבות דרך קיר חיצוני, יש תחילה לוודא כי אין פגיעה בשכבת טיח זו.
  
  התיקונים המוצעים לליקויי בניה אלו:
  התיקונים המוצעים בדרך כלל, כוללים ציפויים חיצוניים (צבעים שונים ו/או התזת סיליקון) המיועדים לצפות את פני הטיח. יעילותו של טיפול זה הינה מוגבלת, ותלויה באיכות הטיח ועובי הציפוי. (טיח מתפורר יגרום בהכרח גם לנשירת שכבת הציפוי) לפיכך עדיף פתרון יסודי של קילוף טיח בלוי וטיפול בשכבת טיח הרבצה.
• ג. במבט על חזיתות בתים רבים, ניתן להבחין בסדקים אופקיים באזור חיבור שבין התקרה לבין הקירות. תופעה זו נובעת בעיקר עקב גמישות התקרות. בגגות מרוצפים, מופעל לחץ צדדי, של ריצוף ושל מילוי חול, על המעקות. לחץ זה עלול לגרום לתזוזות של מעקה הגג. תזוזת מעקה גג, בשעור של מספר סנטימטרים, גורמת בהכרח לקרע בשכבת איטום הגג, ולחדירת רטיבות מכוון זה המהווה גם היא במקרים מסוימים לליקויי בניה.

ליקויי בניה - גג בלתי מרוצף

• א. בישראל נפוץ השימוש באיטום על בסיס חומרים אספלטיים (זפת מנופח). הבדיקה הראשונית של גג כזה כוללת איתור סדקים, חורים וקרעים וכמובן ליקויי בניה נוספים בשכבת האיטום. גג חשוף שאינו מוגן בשכבת הלבנה דהיינו סיד, קולט חום רב, ושכבת האיטום מאבדת מגמישותה. לפיכך יש להקפיד כי פני הגג יהיו מוצפים בשכבה הדוחה את קרני השמש ( בעיקר חומרי הלבנה דוגמת סיד בתוספת חומרי עזר שונים).
• ב. יש לפנות את הגג מכל פסולת בנין או ציוד היכול לשקוע בשכבת האיטום, ולגרום לה קרעים וחורים המהווים בהכרח ליקויי בניה למבנה.
• ג. יש לוודא כי שיפועי הגג יהיו "חלקים" ורצופים, ושלא קיימות שלוליות על הגג. כתמים "צהבהבים" מעידים על שלוליות שהיו בעונת הגשמים. שפועים לקויים ושלוליות, מגבירים את הסיכונים של חדירת רטיבות לדירה. סילוק מהיר של מים מהגג מונע מהמים את השהות הנדרשת כדי לאתר מוקדי חדירה אפשריים דרך שכבת האיטום.
• ד. מוקד בעייתי במיוחד הינו אזור חיבור איטום הגג עם איטום תחתית הקירות – "רולקות ובנדזי'ם".
  ליקויי בניה והקשר לביצוע רולקה:
  למניעת היווצרות "זווית" בין איטום הגג לבין איטום תחתית הקיר הסמוך, מבוצעת "רולקה" המהווה למעשה מילוי מודרג (שיפוע), הממתן את המעבר בין הגג לבין הקיר. כדי לשפר את האיטום באזור רגיש זה, נוהגים להגן על הרולקה ב"בנדז", שהינו למעשה רצועת בד "יוטה" טבולה בזפת. יש להקפיד כי הדבקת השוליים תהיה מושלמת (ללא רווחים מחדירי מים), וכי גובה השוליים יהיה כ- 10 ס"מ לפחות מעל מגע עם מים, גם במקרים של שלוליות על הגג. מבחינה זו, רגיש במיוחד אזור הקירות הקרוב אל פתחי המרזבים, עיכובים בקצב ניקוז הגג, עלולים לגרום לשלוליות עמוקות ולהרטבת הקירות הסמוכים.
• ה. ליקויי בניה והקשר לצנורות החודרים דרך שכבת האיטום:
  צנורות החודרים דרך שכבת איטום הגג, מהווים מוקד אפשרי לחדירת רטיבות. על צנורות אלה נמנים הן צנורות הביוב והאינסטלציה, והן פתחי המרזבים. בעוד שבהיקף צנורות הביוב והאינסטלציה ניתן לבצע תלולית קטנה, מעין "רולקה", המונעת מגע עם מים עומדים, במקרה של שלולית, הרי שבפתחי המרזבים יש לוודא זרימה מהירה, התאמת גודל הפתח לגודל הצינור, ואיטום הקפי מלא, בדופן הקירות הסמוכים ובחלק הקיר שמעל פתח הניקוז על מנת שלא יהווה ליקויי בניה.
• ו. בנוסף, ביצוע של "משפך" מתאים (שרוול פח המוחדר אל פתח המרזב) ימנע אפשרות חלחול מים מאזור הקרוב למוקד הסיכון.
• ז. "הגבהות" קביב פתחים (פתח יציאה לגג ופתח תאורה בגג חדר המדרגות) הינם למעשה דמוי מעקות, ויש לטפל בהם בהתאם. כל אלה עלולים להוות ליקויי בניה כאשר אינם נבנים או מטופלים כראוי.

ליקויי בניה - גגות מרוצפים

• א. ליקויי בניה - רטיבות ברצועות שלאורך חיבורי קירות ותקרה, מאפיינת במקרים רבים שוליים נמוכים מדי של האיטום בגג. ברוב המקרים יתברר, לאחר פירוק רצועת ריצוף בגג, כי שולי האיטום מגיעים עד לגובה הנמוך ממפלס ריצוף הגג, באופן שחלק ממעקה הגג נמצא במגע מתמיד עם מילוי חול רטוב שתחת הריצוף.
• ב. ליקויי בניה - רטיבות בחדרי עלייה לגג, וביחוד בקרבת דלת יציאה לגג, מרמזת במקרים רבים על מגע מתמיד בין חול מילוי רטוב שתחת ריצוף הגג, לבין חול מילוי שתחת ריצוף החדרון, חגורת חציצה בסף דלת יציאה לגג בתוספת איטום אספלטי מעל חגורה זו, כולל חפיפה מתאימה עם איטום הגג, יעצרו ברוב המקרים את המשך הרטיבות לדירה.
• ג. ליקויי בניה - כתם רטיבות בפינת תקרה, או בסמוך למיקום של מרזב ניקוז, מצביע במקרים רבים על עיבוד לקוי של הפתח למרזב. ברוב המקרים, די בהגדלת פתח המעבר , עיבוד עיגול בפנל או ליטוש הריצוף שבסמוך לצינור המרזב, כדי שמי הגשם לא יצטברו בשלולית בסמוך לאזור זה.

ליקויי בניה ורטיבות - סיכום ומסקנות

• א. אבחנה נכונה של מוקד חדירת הרטיבות יכולה לשמש עזר רב בפתרון למניעת רטיבות.
• ב. תיקוני טיח וצבע, וכן איטום מישקים בריצוף, מהווים פתרון של הוצאת חדירת הרטיבות לדירה. פתרון כזה איננו יכול להיות יעל למשך זמן, ולפיכך מומלץ לפתור את הגורם לרטיבות, דהיינו לאתר את מוקד חדירת הרטיבות ולבצע טיפול בהתאם על מנת שלא יגרור ליקויי בניה חמורים למבנה.
• ג. גם אם אותר מוקד דליפה ובוצע תיקון יעיל, נותר עדיין לוודא כי אכן זהו מקור הדליפה היחיד.
• ד. התירוץ האופייני לדחיית מועד הטיפול בבעיות רטיבות, הוא כי יש להמתין עד לעונת הגשמים. שטיפת הגג בצינור גנני מצוי, יכולה לשמש תחליף הוגן ליום גשם חורפי, ללא כל צורך בתיאום מראש עם חזאי מזג – אוויר.
• ה. כפי שכבר ציינתי בפתח דברי, המים הם בעלי רצון עצמאי, הם תמיד ישאפו להפתיע, ולהופיע במקומות הבלתי צפויים ולהעמיד בפנינו אתגרים חדשים. הרמזים המופיעים ברשימה זו מהווים אמנם את עיקרי מוקדי חדירת הרטיבות, אולם מלבדם, ניתן למצוא עוד הפתעות רבות שהמים מכינים לנו, ושעלינו להיום להערים עליהם.